לפני מספר ימים קיבלתי מייל מבחור צעיר שמחפש עבודה. הוא כתב משפט אחד ("אני מחפש עבודה") ונתן קישור לאתר ("דוגמת עבודה") וצירף קו"ח. את המייל הוא שלח בתפוצת נאט"ו, ולא, לא בשדה BCC. הכתובות של כולם היו גלויות לכולם. אבל זה אפילו לא היה מה שהפריע לי. הפריע לי שהוא היה כל כך לקוני ולא כתב על עצמו, הפריע לי שהוא שלח למאה אנשים, מבלי לדעת האם הם בכלל יכולים להציע לו עבודה. הפריע לי שהוא שלח קישור לאתר אחד בתור דוגמת עבודה. רק אתר אחד.

לפני שבועיים קיבלתי ממישהי שאני לא מכירה הצעת חברות בפייסבוק. אני בטוחה שאני לא מכירה אותה, ולא אף אחד מהחברים שלה. היא לא כתבה אף מילה בהודעה, אבל בפרופיל שלה היה כתוב שהיא מעצבת גרפית. נותר לי רק לנחש שהיא פנתה אלי בהקשר מקצועי.

אני מאד בעד יוזמה ואקטיביות בחיפוש עבודה וביצירת קשרים מקצועיים, זה בוודאי עדיף על לשבת בבית ולחכות להצעות שיגיעו מעצמן. אבל צריך גם לדעת איך לעשות את זה.

דבר ראשון: הצעת הגשה. טרחתם ואספתם כתובות מייל של אנשי קשר שמצאתם בכל מיני אתרים, זה אחלה. אבל זה רק צעד ראשון. עכשיו תטרחו עוד קצת, ותכתבו פסקה תמציתית (אבל לא לקונית!) שבה תציגו את עצמכם ותפרטו מעט על הכישורים ועל הנסיון שלכם. זו ההזדמנות הכי טובה שלכם ליצור רושם, כדאי לנצל אותה.
אישית, אני לא חושבת שזה נכון לשלוח קובץ קורות חיים במייל ראשון (בהנחה שאנחנו אלה היוזמים את המייל, ולא עונים למשרה ספציפית, קו"ח והמלצות שולחים לפי בקשה). עדיף בהרבה לצרף לינק לחשבון LinkedIn שלכם או לפורטפוליו. זה המקום הנכון לפרט את הפרופיל העסקי שלכם ולתת דוגמאות עבודה. אין לכם אף אחד מאלה? בעיה!

למעשה זו הבעיה הכי דחופה שאתם צריכים לפתור. שבו ותקדישו כמה שעות לבניית פרופיל LinkedIn טוב. ואם אין לכם מספיק עבודות בשביל פורטפוליו, אתם צריכים לצבור עוד. גרפיקאים יכולים לצייר ולעצב יצירות ע"פ רעיונות שלהם, בזמנם הפנוי. בוני אתרים יכולים לבנות אתרים קטנים בחינם לכל מיני עמותות ומלכ"רים שישמחו לקבל אתר בחינם. העיקר לעבות את תיק העבודות. בלי זה, הסיכוי שיעבדו איתכם לא גבוה. אתר אחד זה לא מספיק.

דבר שני, בחירת הפלטפורמה המתאימה ליצירת קשרים מקצועיים. קיים איזשהו סטנדרט, חוק לא כתוב – מקובל שפייסבוק שמור לחברים ולחיים פרטיים, לינקדאין שמור לקשרים מקצועיים. אז נכון, כל אחד מגדיר את הגבולות לעצמו – אני למשל מפרידה הפרדה טוטאלית בין העבודה לבין החיים האינטרנטיים הפרטיים שלי. ברור לי שלא כל אחד עושה את ההפרדה הזו – אבל כשמחפשים עבודה, כשיוזמים פניה למישהו בנושא עבודה – צריך להתאים את עצמנו לגבולות שלו, ולא לצפות ממנו להתאים את עצמו לגבולות שלנו. זה בדיוק אותו הדבר כמו בטלפון – לא תתקשרו למעסיק פוטנציאלי הבייתה, אלא תתקשרו אליו למשרד.

ואם כבר יזמת פניה למישהי שאת לא מכירה בפייסבוק – תכתבי למה. הכי הרבה, היא תפנה אותך לפולטפורמה שיותר מתאימה לשוחח על עבודה.

לפני שנה שלח לי הודעה מישהו בפייסבוק, וביקש הצעת מחיר לבניית אתר (לא מסר פרטים). עניתי לו וביקשתי ממנו שיפנה אלי במייל, ושנמשיך את הדיון שם, כי אני לא שולחת הצעות מחיר בפייסבוק. הוא לא חזר אלי. יותר טוב שלא חזר. אני חייבת לומר, שמי שלא מסוגל לכבד את הגבולות עכשיו, יוצר רושם שלא יהיה מסוגל לכבד גבולות גם אחר כך. ואף בונה אתרים לא רוצה שבזמן העבודה על הפרויקט לקוח יעקוב אחריו בפייסבוק.

–

עניין אחרון בנושאי חיפוש עבודה – Mashable מדווחים ש LinkedIn תשיק החודש כפתור Job Application. לדעתי זה גאוני. חברה שמחפשת עובדים תוכל לשלב את הכפתור הזה באתר שלה, ואנשים שמחפשים עבודה יוכלו להציע את עצמם בלחיצה אחת. זה מקל גם על החברה המחפשת, שתזכה לריכוז מסודר של נתונים על המועמדים, וגם על המועמדים, שלא יצטרכו למלא מחדש טפסים בכל אתר שהם מבקרים בו.
נקווה לטוב.